צריך להגיע במקום הזה יותר מפעם אחת כדי להאמין שהוא אמיתי. בחיי שראיתי המון מקומות, בארץ ובחו"ל, ומיימי לא נתקלתי בשום דבר דומה למקום העתיק הזה, שהוא מהסוג שנותן השראה לסרטים וספרי מתח. 

בטח כבר שמעתם את השם בעבר, אבל גם אם לא, לא נשאיר אתכם במתח. תכירו את מנזר מרסבא, נקודת התצפית היפה, המסתורית והמרשימה שראיתי בישראל. זה לא עוד טיול קליל שתעשו בשבת בבוקר, כדי לבקר כאן צריך להיות בפרטים ולהתכונן כמו שצריך. אבל דבר אחד בטוח – חווית הביקור כאן, היא בלתי נשכחת. 

על המקום 

לפני כ-1,500 שנה, נזירים נוצרים מהכנסייה היוונית-אורתודקסית, הגיעו לישראל במטרה לחפש מקום מבודד ושקט שבו יוכלו להקדיש את חייהם לתפילה, מדיטציה ולחיים רוחניים. לאחר חיפושים רבים, הם מצאו את המקום המושלם עבורם: בין ירושלים ליריחו, בלב מדבר יהודה. 

מי שהוביל את הקמת המנזר, היה נזיר בן 18 בשם סבאס, שנהג לצאת למסעות התבודדות במדבר יהודה. החלום של סבאס היה לבנות מנזר בלב המדבר, סמוך לנחל קדרון, היכן שהנזירים חיו בעבר. סבאס הצליח להקים את המנזר המרשים והמפואר לגמרי לבד, בעזרת חומרי גלם שמצא בסביבה. כמה שקשה להאמין, המנזר קיים ופועל עד היום, חרף אתגרים רבים והתקפות חוזרות ונשנות מהעמים והממלכות השונות ששלטו באזור לאורך מאות השנים. משמעות שם המנזר, "מרסבא", היא תואר כבוד לסבאס, הנזיר המקים: "מר-סבא".

במקום חיים היום 11 נזירים, שמקיימים את אורח החיים הרוחני והסגפני, כפי שהיה נהוג במנזר במשך מאות השנים שקיים. אחד החוקים הנוקשים ביותר, הוא איסור כניסת בנות אל המנזר, כדי שהנזירים לא יצטרכו לעמוד בפני הפיתוי. 

לאחר שנים שהיה סגור בפני כניסת מבקרים, היום המנזר פתוח לקהל המטיילים, כל יום בין השעות 09:00-14:00, חוץ מימי רביעי ושישי, שנחשבים ימי מנוחה לנזירים. אחד האירועים המיוחדים והמרהיבים ביותר שקשורים במנזר, מתקיים ב-17 לדצמבר, אז הנזירים מציינים את "חג האורות". זהו יום מותו של הנזיר המייסד, מרסבאס, במדבר יהודה. במשך כמה לילות רצופים, הנזירים מדליקים מאות נרות ומעמידים אותם בתוך המרווחים הצפופים שבין הסלעים הצופים אל המנזר, בסמוך לנחל קדרון. התוצאה היא מראה עוצר נשימה ואפוף מסתורין, של המנזר החצוב בסלע וסביבו מאות נרות דולקים, במשך כמה ימים ברציפות. 

צפירת הרגעה לכל מי שדואג שמא יחסר כיבוד במיקום הנידח. בסמוך למנזר ישנו חאן אירוח שמפעילים חמודי ויחיה המקסימים. אני ממליצה בחום לפנות אליהם ולקבוע סיור מאורגן במקום, שסופו תקבלו ארוחת צהריים בדואית אותנטית בחאן, ואפילו תהנו ממוסיקת רקע – חאסן, אב הבית, מנגן על רבאבה, כלי מיתר בדואי, שצליליו משתלבים באופן קסום ומדויק עם הנופים המיוחדים שסביב המנזר. 

איך מגיעים?

בוויז "מנזר מרסבא".
פונים דרומה בכביש 1 עם השילוט לנבי מוסא, וממשיכים בכביש המשובש כ-15-20 דקות, עד שרואים קוביית בטון גדולה עם שלט "רולצור" וחץ כחול ימינה. פונים ימינה על דרך כורכר, עד שמגיעים לעלייה תלולה ורואים מבנה גדול. חונים את הרכבים שם ואם יש לכם רכב שטח, תוכלו להתקדם עד לתצפית על המנזר. לאחר מכן, הולכים כ-10 דקות בעלייה ובשיא הגובה פונים שמאלה עד לתצפית על המנזר. לאחר שהגעתם לתצפית, אפשר לרדת לנחל קדרון בירידה תלולה שרובה מדרגות ולעבור על גשר לצד השני סמוך למנזר. 

חשוב לדעת 

• המנזר נמצא בשטח C, שבו יש שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית, אני הרגשתי מאוד בטוחה. עם זאת, כמובן שתחושת ביטחון היא סובייקטיבית וההחלטה האם להגיע למקום היא באחריות המטייל בלבד. 
• ההגעה למנזר דרך נבי מוסא אפשרית בעיקר בסופי שבוע. אם אתם רוצים לבוא ביום אחר, יש לתאם עם צה"ל כ-10 ימים מראש, כי הדרך עוברת בשטח אש (טלפון לתיאום: 02-5305042).
• ההגעה המומלצת היא בשעות הבוקר, כי המנזר צופה לכיוון מזרח והנוף בשעות אלו פשוט מדהים. 
• לאירוח בחאן של יחיה וחמודי, או היעזרות בהם לטובת שמירה על הרכבים, צרו איתם קשר במספר הזה: 058-7846075 (יחיה) ו-052-3647065 (חמודי).