כישראלים כשאנחנו מספרים על טיולים עוצרי נשימה ברחבי הארץ יש לנו נטייה כל הזמן להשוות אותם לחו"ל. "המקום הזה נראה כמו טוסקנה", "השדות האלה מזכירים את שוויץ", "עתיקות כמו בקולוסיאום ברומא". מודה באשמה – גם אני חוטאת בזה. אבל האמת היא, שלא סתם לאורך מאות ואלפי השנים ארץ ישראל נחשבה לאחד המקומות הכי נחשקים, הכי יפים, הכי רוחניים והכי מיתולוגיים. בתוך המדינת מטר על מטר שלנו יש את כל סוגי הנופים והאקלים, טבע נדיר וגם תרבויות מגוונות וממצאים ארכיאולוגיים המעידים על קיומה של התיישבות, ממש כאן מתחת לאף שלנו, לאורך כל ההיסטוריה. אז הגיע הזמן להפסיק להשוות אותנו לחו"ל, כי חו"ל זה כאן והמקום שעליו נדבר עכשיו הוא הדוגמא החיה לכך. 

על המקום 

בעמק איילון בסמוך ליישוב מבוא חורון שלמרגלות הרי ירושלים, מסתתר לו מעין עונתי קסום, שהכניסה אליו ממש לא טריוויאלית וגם הזכות להנות ממנו מוקצבת לזמן קצר בלבד לאורך השנה. המעיין נמצא בתוך מבנה רומי עתיק ששימש בעבר כבית מרפא ואם תגיעו אליו בעונות החמות כנראה שלא תבינו על מה כל המהומה. רק אחרי הגשמים הוא מתמלא במים צלולים וקרירים, שמשווים למקום העתיק מראה יפהפה ושלו – לגמרי אפשר להבין למה דווקא המקום הזה שימש לבית מרפא, טבילה אחת במים ואתם כמו חדשים. 

בית הקשתות הוא חלק מפארק קנדה, הריאה הירוקה של אזור השפלה המשתרעת על כ-12 אלף דונם מאזור לטרון ועד שער הגיא בפאתי ירושלים. הפארק והאזור שסובב את בית הקשתות, מרהיב ביופיו ומצדיק ביקור גם אם הגעתם בזמן שהמעיין יבש. תמצאו כאן שטחי חורש טבעיים לצד עצי דקל ושקדיות הפורחות בעונה ואין סוף ירוק בעיניים. לחובבי הז'אנר – שדה מפוצץ בחובזות בסמוך למעיין. 

מקום מופלא לבלות בו כמה שעות טובות של טבילה במעיין ושיטוט סביב. ממליצה להצטייד במחצלת, נשנושים והרבה מים ולהגיע מוקדם כדי לתפוס מקום לפיקניק בצל.

איך מגיעים?

בוויז- יישוב מבוא חורון.
נוסעים עד לכניסה ליישוב ופונים ימינה לפני השער הצהוב, ממשיכים בדרך עפר בסימון שבילים שחור, שהופכת לשביל עפר עם אבנים קטנות.לאחר נסיעה קצרה בשביל העפר מגיעים לקטע העובר מעל אפיק נחל, אחרי שרואים את הנחל המיובש, פונים ימינה וממשיכים עד שמגיעים לכביש. עולים חזרה לכביש ובפנייה הראשונה שמאלה פונים! (חשוב לא לפספס את הפנייה) ממשיכים בכיוון דרום מערב ומשמאל תראו אגם של מי קולחין. לאחר המאגר פונים ימינה בדרך עפר הממשיכה לצד האגם, עוברים גדר בקר ומגיעים לפיצול דרכי עפר. השביל השחור ממשיך ישר, אבל שם תפנו שמאלה במעלה הדרך עם סימון ירוק. לאחר 2 דקות מגיעים לפיצול, ממשיכים בנתיב הימני ומגיעים לבית הקשתות.

חשוב לדעת

• הכניסה חינם.
• אין הליכה בכלל מהרכב!
• הבריכה עמוקה ומכסה את כל הגוף כמעט- לא מתאים לילדים קטנים.